יום ירושלים

*For English please scroll down*

יום ירושלים 

לעיר ירושלים יש שבעים שמות. כבר מן המאה ה14 לפני הספירה, וכבר אז קוראים לעיר "אורסלימה", שם כמעט זהה לשמה היום. מהי משמעות השם? השם מחולק לשניים-  ירו = עיר ו שלם= אל כנעני האחראי על שקיעת השמש.משמעות צירוף שני החלקים היא: עירו של האל שלם. מאחר וזה קצת מוזר שזהו שמה של העיר הקדושה כל כך לשלושת הדתות המונותאיסטיות, חז"ל כבר נחלצו לעזרה-משמעות השם ירושלים או ירושלם היא בסיפור העקדה: אברהם מחפש את המקום בו "הר ה' יראה". תוסיפו לכך את המילה שלם, המבטאת שלמות (שלם הוא גם אחד משמותיו של הקב"ה) וזהו שם שמסתדר היטב עם המסורת היהודית ואף עם הדתות האחרות. כידוע, המקום אשר בחר ה' לצורך העקדה נמצא בירושלים- על הר המוריה, הוא ההר עליו נבנה בית המקדש.

בספרו של וילנאי, המאגד בתוכו את אגדות ירושלים כפי שנשתמרו אצל היהודים והערבים תושבי הארץ, קיים סיפור אחד יפה מאוד, שמסביר מדוע בחר הקב"ה דווקא בהר המוריה כהר הבית:

לפני שנים רבות, גרו בירושלים שני אחים. הבכור גר עם משפחתו מן העבר האחד של ההר והקטן גר לבדו מצידו האחר של ההר. לכל אחד מן האחים היה שדה חיטה בו הוא עבד מזריחת החמה ועד לשקיעתה. ערב אחד, כאשר ישב האח הבכור בביתו עם משפחתו הוא חשב לעצמו "מסכן אחי הצעיר. אין לו עדיין אישה, בוודאי בקרוב הוא יצטרך כסף על מנת לשלם את המוהר ולממן את החתונה. הוא יזדקק לכסף רב." ולכן, באמצע הלילה, לקח האח הבכור חצי מן התבואה שאסף באותו היום, טיפס על ההר והניח את ערימת התבואה בשדהו של האח הצעיר.

למחרת, כאשר שב האח הצעיר לביתו, הוא חשב לעצמו: " אוי, אחי הגדול, בוודאי אין לו מספיק כסף בשביל לפרנס את אישתו וחמשת ילדיו הקטנים. הוא זקוק לכסף הרבה יותר ממני." ולכן, באמצע הלילה, לקח האח הצעיר ערימה של תבואה משדהו, טיפס על ההר וירד אל שדהו של אחיו הבכור, הניח שם את התבואה וחזר לביתו. כמובן שלמחרת, האח הבכור שוב חשב לעצמו: "אחי הצעיר אינו בוגר מספיק בשביל לגדל תבואה. הוא עוד לא יודע הכל ואינו מבין את כל כללי החקלאות. אעזור לו קצת בינתיים, עד שיגדל, ילמד וישתפר". ולכן, באמצע הלילה, שוב לקח האח הבכור מחצית מן התבואה בשדה והלך אל שדהו של האח הצעיר. באותו הלילה חשב גם האח הצעיר על אחיו הבכור: "אחי הבכור איננו נעשה צעיר עם השנים. בוודאי קשה לו לעבוד כל כך הרבה זמן בשדה, בשמש. אעזור לו כדי שיוכל לנוח מעט וליהנות ממשפחתו." ולכן, גם הוא לקח מחצית מן התבואה שלו והתחיל לטפס אל ראש ההר. כאשר הגיעו שני האחים לפסגת ההר, נתקלו האחד בשני, וכאשר ראו כי לכל אחד מהם ערימת תבואה והוא הולך לכיוון שדהו של האח האחר והבינו כי לשניהם היתה אותה התכנית לעזור לאח השני- התחבקו ובכו מאושר על הקשר הטוב שיש ביניהם ובמקום הזה, בו נפלו דמעותיהם של האחים, החליט הקב"ה לבנות את ביתו.

ולמה אני מספרת את הסיפור הזה? כי אני חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד ממנו, במיוחד בימים אלה של פילוג (או דווקא אחדות?) ולזכור שלכל אחד יש את הקשיים שלו ותמיד כדאי וצריך לעזור לאחר.

יום ירושלים שמח!

Jerusalem Day

The city of Jerusalem has seventy names. Since the 14^th Century BC, the city was called 'Orslima' a name that is little recognized there today. What is the meaning of the name? The name has two parts- 'Yeru', which means city, and 'Shalem', which is the name of the Cana'anite God who was responsible for the sunset.  The combination of these two sections gives the meaning : the city of the God, Shalem. It seems a little strange that this is the name of the holy city of three monotheistic religions! The Sages came to the rescue, suggesting that the meaning of the name Yerushalayim; or Yerushalem, is based on the story of the Binding of Isaac, where Abraham was searching for "A mountain of God, where He will be seen".  The Sages add that the word 'shalem' expresses perfection (which is also one of the names of God) and this is the name that sits well with the Jewish tradition as well as with other religions.  As we know, the place where God chose for the Binding of Isaac was in Jerusalem, on Mt. Moriah, the very mountain where the holy temple was built.

In the book written by Vilnai, he tells the tales of Jerusalem legends that were preserved by its Jewish and Arab inhabitants. There is one beautiful story, that explains why God specifically chose Mt. Moriah as the Temple Mount. 

Many years ago, two brothers lived in Jerusalem. The elder lived with his family on one side of the mountain, and the younger lived alone on the other side of the mountain. Each of the brothers had his own wheat field where he worked from sunrise to sunset. One evening, as the elder brother sat in his home with his family, he thought to himself, "My poor younger brother. He still doesn’t have a wife, surely soon he will need money in order to pay for a dowry and a wedding. He will need extra money".  And so, in the middle of the night, the elder brother took half of the produce that he had collected that day, climbed the mountain and  quietly placed his pile of produce in his younger brothers field. The next day, when the younger brother returned home, he thought to himself, "Oy, my older brother certainly does not have enough money to support his wife and his five young children. He needs much more money than me! And so, in the middle of the night, the younger brother took a bundle of produce from his field, climbed the mountain and went down to the field of his elder brother, placed the pile of produce in his field, and returned home.

The following day, the elder brother thought to himself again, "my younger brother is not yet mature enough to grow produce himself. He still doesn’t know everything or have a good understanding of agriculture in general. I will help him a little in the meantime, until he grows up and improves ". Yet again, in the middle of the night, the elder brother set off to take half of the produce of his field to the field of his younger brother.  

That same night, the younger brother was also thinking about his older brother, "My older brother is not getting any younger. Surely it must be a strain for him to work so hard in the field in heat of the day. I will help him out so that he will be able to rest a little and enjoy some time with his family". And so, he also took half of his produce and started to climb to the top of the mountain. As the two brothers finally arrived at the very peak of the mountain, they bumped right into each other. When they saw that they were each carrying a bundle of produce heading in the direction of each other's field, they understood that they both planned to help the other brother; they embraced and cried from the happiness of this wonderful relationship that they had between them. In this very place where the tears of these two brothers fell, God decided to build his home.

And why am I telling this story? Because, I think that we have a lot to learn from it, especially in these days of division (or of unity) and to remember that everyone has their own difficulties and the importance of always helping one another.

Happy Jerusalem day!