Chametz חמץ

For English scroll all the way down...

לְרֶגֶל חַג הַפֶּסַח הַמִּתְקָרֵב וּבָא חָשַׁבְתִּי לְפַתֵּחַ מִסְפָּר רַעֲיוֹנוֹת הַקְּשׁוּרִים לְהַגָדָת הַפֶּסַח, רַעֲיוֹנוֹת הַנּוֹגְעִים לְעִנְיָנִים אָקְטוּאָלִיִים אַךְ מִתְקַשְּׁרִים לָעֲבָר וּלְטֶקְסְטִים בְּהַגָּדָה אוֹ לַמִּנְהָגִים הַמוֹדֶרְנִיִים.

אֲבָל לִפְנֵי הַכֹּל- אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִזְדַּהוֹת עִם כָּל הַמְּנַקִּים וְהַמְּנַקּוֹת לִכְבוֹד הַחַג? אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר חֹדֶשׁ שָׁלֵם שֶׁל עֲבוֹדוֹת נִקָּיוֹן עַל מְנַת לְהַגִּיעַ סוֹף סוֹף לַחַג הַמְּיֹחָל וְלָשֶׁבֶת בּוֹ כִּבְנִי חוֹרִין.

אָז נָכוֹן, הָרַב אֲבִינֵר מְדַבֵּר כָּל שָׁנָה בָּרַדְיוֹ בַּתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי פֶּסַח וְחוֹזֵר וּמַדְגִּישׁ כִּי אָבָק אֵינֶנּוּ חָמֵץ וְכִי הַמִּצְוָה אֵינֶנָּהּ לִהְיוֹת עֶבֶד ע"מ לַחֲגֹג אַחַר כָּךְ אֵת חַג הַפֶּסַח בְּהִידוּר אֶלָּא לְנַקּוֹת אֵת הַבַּיִת מֵחָמֵץ וְתוּ לֹא. כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָרַב אֲבִינֵר בִּמְקוֹמוֹ מוּנָח, אֲבָל רוּבֵּנוּ מְקַבְּלִים אֵת נִקְּיוֹנוֹת פֶּסַח כְּתֵרוּץ לְנַקּוֹת אֵת הַבַּיִת כְּמוֹ שֶׁלֹּא נִקִּינוּ כָּל הַשָּׁנָה וְטוֹב שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁמַּכְרִיחַ אוֹתָנוּ (וְאוֹתִי בִּמְיֻחָד) לַעֲשׂוֹת אֵת זֶה סוֹף סוֹף.

אָז מַהוּ חָמֵץ וְלָמָּה חָשׁוּב כָּל כָּךְ לְנַקּוֹת אוֹתוֹ?

הַשְּׁאֵלָה נִרְאֵית מְיּוֹּתֶרֶת מֵאַחָר וְזֶהוּ הַצִּוּוּי הַמִקְרָאִי: "שִׁבְעַת יָמִים שְׁאָר לֹא יִמְצָא בְּבָתֵּיכֶם (שֵׁמוֹת יב, יֵט) ו "לֹא יִרְאֶה לְךָ חָמֵץ..." (שֵׁמוֹת יג, ז). וּבְכָל זֹאת קָמוּ חֲכָמִים וְנָתְנוּ לוֹ פָרְשָׁנוּיוֹת שׁוֹנוֹת.

חָמֵץ הִנּוֹ תַּעֲרֹבֶת שֶׁל קֶמַח מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן שֶׁתָּפְחָה עֵקֶב מַגָּע עִם מַיִם. הַשֵּׁם חָמֵץ בָּא לוֹ מִשּׁוּם תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַחַמְצָן בְּתַהֲלִיךְ הַתְּפִיחָה.

אִם כֵּן- הַחַמְצָן גּוֹרֵם לַבָּצֵק לִתְפֹחַ וְלִגְדֹּל, אַךְ הַגֹּדֶל לֹא בָּא מִשּׁוּם שֶׁכַּמּוּת הַחֹמֶר גָּדְלָה. כָּךְ הִיא הַגַּאֲוָה, אוֹתָהּ עָלֵינוּ לְבַעֵר מִקִּרְבֵּנוּ- הִיא אֵינֶנָּהּ מוֹעִילָה וְאֵינֶנָּהּ מַצְבִּיעָה עַל גֹדְלוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל הָאָדָם. אַחַת לְשָׁנָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בְּדַק בַּיִת, חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, לְחַפֵּשׂ וְּלְבַעֵר אֵת הֶחָמֵץ, אֵת הַגַּאֲוָה שֶׁפָּשְׁתָה בָּנוּ. סִפּוּר נִפְלָא כְּתָב עַל זֶה שַׁ"י עגנון, "לְבֵית אַבָּא", הַמְּדַבֵּר עַל תַּהֲלִיךְ חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, אַךְ קוֹרֶה בִּתְקוּפַת חַג הַפֶּסַח וּמַעֲלֶה מַקְבִּילוֹת רַבּוֹת בֵּין חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ וְנִקָּיוֹן הַבַּיִת, עַל הַקֹּשִׁי לְהִתְנַעֵר מִן הַגַּאֲוָה וְהַיְּהִירוּת שֶׁל תְּנוּעַת הַהַשְׂכָּלָה אֵל מוּל הַיַּהֲדוּת הַפְּשׁוּטָה וְהָאֲמִתִּית.

For the purpose of the upcoming festival of Pesach I thought about developing a number of ideas relating to the Pesach Haggadah (book used on Passover to tell the story of the Exodos), ideas that touch on current affairs but with connections to the Haggadah texts or modern traditions.

But before all this- How can we not sympathise with all the cleaners (male and female) for this holiday? We need to work a full month cleaning in order to finally reach the long awaited festival and to sit as "free men".

But it is true, Rav Aviner talks every year, on the radio, in the period before Pesach and he reiterates that dust is not Chametz (forbidden leavened food stuffs) and that the commandment is not to be a slave in order to celebrate the Passover holiday rather to clean the house of Chametz and no more. The respect of Rav Aviner is rightfully due but most people take on Pesach cleaning as an excuse to clean the house like we haven't cleaned all year and its good that we have something to force us (and especially me) to do this finally.

So what is Chametz and why is it so important to clean it?

The question seems superfluous as the original commandment is: "seven days there shall be no leaven found in your houses" (Exodos 12: 19) and "thou shalt not see leavened bread…" (Exodos 13:7). And despite all this the scholars arose and gave different explanations.

Chametz is a blend of 5 types of grain which swell because of contact with water. The name חָמֵץ"" Chametz, was given because of the role of oxygen ((חַמְצָן in the swelling process.

If this is true- that oxygen causes the dough to swell and grow, the increase in size does not come about because the amount of ingredients increases. It is like pride which needs to be purged from our midst- it is not beneficial and doesn't indicate one's true size. Once a year we take it upon ourselves to check the house, soul search, to find and destroy Chametz, pride, that has spread amongst us. A wonderful story which was written by Shay Agnon "to father's house", speaks about the process of repentance which occurs during the period of Passover and moreover he draws on many similarities between soul searching and cleaning ones house, on the difficulties of shaking off pride and on the enlightenment movement in the face of simple and genuine Judaism.

Osnat


www.ulpanaviv.com

Spring has Sprung!

For English scroll all the way down!!

שָׁלוֹם לְכוּלָּם וְאָבִיב שָׂמֵחַ!

הַשָּׁבוּעַ שָׁטַף אֶת אֲזוֹרֵנוּ מֶזֶג אֲוִויר אֲבִיבִי בִּמְיוּחָד וּכְתוֹצָאַה מִכָּךְ נִמְלֵאתִי הִתְרַגְּשׁוּת (...וְאָלֶרְגְּיָה). הָאָבִיב מֵבִיא עִימּוֹ פְּרִיחָה (הַיְדַעְתֶּם? מַשְׁמָעוּת הַמִּילָּה "פְּרִיחָה" הִיא גַּם תַּהֲלִיךְ הִתְפַּתְּחוּת הַפֶּרַח וְגַם מַחֲלַת הָעוֹר, בָּהּ הָעוֹר אַדְמוּמִי וּמְגָרֵד- מַמָּשׁ כְּמוֹ פֶּרַח...) וְהִתְפַּתְּחוּת וְעוֹד הַרְבֵּה שְׁעוֹת אוֹר.

אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁלְּחֶלְקְכֶם קְצָת קָשֶׁה לְהָבִין עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת- "אָבִיב?! בְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ שְׁתֵּי עוֹנוֹת בִּלְבַד- קַיִץ וְחוֹרֶף, לֹא?" אָז בִּשְׁבִילְכֶם אֲנִי מַקְדִּישָׁה אֶת הַפּוֹסְט הַזֶּה:

אָז קוֹדֶם כָּל נַתְחִיל בִּשְׁאֵלָה- מַהוּ הָאָבִיב? עַל פִּי הַהַגְדָּרָה הַאָסְטְרוֹנוֹמִית- אָבִיב הִיא עוֹנַת מַעֲבָר בֵּין הַחוֹרֶף לַקַּיִץ, שֶׁמַּתְחִילָה בְּיוֹם הַשִּׁוְויוֹן (בּוֹ הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם שָׁוִוים בְּאָורְכָּם) וְנִגְמֶרֶת בְּיוֹם בּוֹ הַיּוֹם הוּא הָאָרוֹךְ בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה וְהַלַּיְלָה הוּא הַקָּצָר בְּיוֹתֵר. לָנוּ נוֹגַעַת יוֹתֵר  הַהַגְדָּרָה הַיְהוּדִית, אוֹתָהּ אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִתּוֹךְ הַפָּסוּק: "הַשְּׂעוֹרָה אָבִיב וְהַפְשָׁטָה גִּבְעוֹל" (שָׂמוֹת ט', 31)- הַכְוָונָה הִיא לְמַצָּב הַבָשְׁלוּת שֶׁל הַחִיטָּה, כַּאֲשֶׁר הִיא עוֹד יְרוּקָה וְרְעָנָנָה אַךְ כִּמְעַט בְּשֶׁלָּהּ. מַצַּב הַחִיטָּה הָפַךְ לִשְׁמָהּ שֶׁל הַתְּקוּפָה עֵקֶב חַשִׁיבוּתָה שֶׁל הַחַקְלָאוּת בִּכְלָל וְשֶׁל הַחִיטָּה בִּפְרָט. בְּשֶׁל חֲשִׁיבוּת מַחֲזוֹר הַחַיִּים הַחַקְלָאִי בַּיַּהֲדוּת, נוֹדַעַת גַּם חַשִׁיבוּתוֹ שֶׁל מוֹעֵד חַג הַפֶּסַח- בְּחוֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעַל כֵּן יֵשׁ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה כַּאֲשֶׁר מִנְיָין הַיָּמִים לֹא יַסְפִּיק לְהַבְשָׁלַת הַחִיטָּה.

כַּיּוֹם הַמִּילָּה "אָבִיב" הִיא מִילָּה שֶׁמְּצַיֶּינֶת נְעוּרִים, הִתְחַדְּשׁוּת, וְגַם פְּרִיחָה שֶׁל רַעֲיוֹנוֹת וְאִידֵאוֹלוֹגְיוֹת שׁוֹנוֹת, כְּמוֹ "הָאָבִיב הָעַרְבִי". שְׁמָהּ שֶׁל הָעִיר תֵּל אָבִיב גַּם הוּא בָּא מִתּוֹךְ כָּךְ, אַךְ מֵעִנְיָין יוֹתֵר לָדַעַת כִּי שְׁמָהּ שֶׁל הָעִיר הוּא מֵעַיִן עִבְרוּת שֶׁל שֵׁם סִפְרוֹ שֶׁל הֶרְצְל- אָלְטְנוֹילַנְד ( Altneuland ), שֶׁזֶּה אוֹמֵר "אֶרֶץ יְשָׁנָה חֲדָשָׁה", אוֹ: "תֵּל"- אֲתָר אָרְכִיאוֹלוֹגִי הַמִּתְנַשֵּׂא כְּגִבְעָה עֵקֶב שְׁכָבוֹת שֶׁל יְישׁוּבִים שֶׁנִּיבְנוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה בְּמֶשֶׁךְ הַתְּקוּפוֹת, וְ"אָבִיב"- כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ- הִתְחַדְּשׁוּת וּפְרִיחָה- תֵּל אָבִיב מְסַמֶּלֶת אֶת פְּרִיחַתָה מֵחָדָשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְאֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁבָּא אָבִיב?

יֵשׁ שִׁיר יְלָדִים נֶחְמָד מְאוֹד שֶׁמְּסַפֵּר עַל הַסִּימָנִים שֶׁל הָאָבִיב בְּיִשְׂרָאֵל:

אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁבָּא אָבִיב 

דָּתִיָּה בֵּן דּוֹר

אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁבָּא אָבִיב? 
מִסְתַּכְּלִים סָבִיב סָבִיב
וְאִם רוֹאִים שֶׁאֵין עוֹד בּוֹץ בִּשְׁבִילִים
וְאִם רוֹאִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ הַמְּעִילִים
וְאִם פָּרָג וְגַם חַרְצִית
לְכָבוֹד הַחַג קִישְּׁטוּ אַרְצִי
אָז יוֹדְעִים שֶׁבָּא אָבִיב

אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁבָּא אָבִיב? 
מִסְתַּכְּלִים סָבִיב סָבִיב
וְאִם רוֹאִים הָמוֹן יָדַיִים חֲרוּצוֹת
נוֹשְׂאוֹת סַלִים כְּבֵדִים עִם יַיִן וּמַצּוֹת
"וְאִם שָׁרִים שִׂמְחָה רַבָּה,
 אָבִיב הִגִּיעַ פֶּסַח בָּא"
אָז יוֹדְעִים שֶׁבָּא אָבִיב

Hello all and Happy Spring!

This week flooded our locality with unusually spring like weather and as a result I was filled with excitement (and allergies!). Spring brings with it blossom (Did you know that the meaning of the word "פְּרִיחָה" (blossom) is also the process of the opening of the flower and also the skin condition where the skin is red and itchy, just like flowers…), renewal and many more daylight hours.

I believe that for a few of you it is hard to understand what I am talking about- "Spring?! In Israel there are only two seasons- Summer and Winter, no?" And so just for you, I dedicate this post:

First of all we will begin with a question- What is Spring? According to the Astronomical definition- Spring is the season which passes between the winter and the summer that begins on the equinox (when the night and the day are of equal length) and finishes on the day when the day is the longest in the year and the night is the shortest. We will concern ourselves though with the Jewish definition, which we can learn about from the passage ""הַשְּׂעוֹרָה אָבִיב וְהַפְשָׁטָה גִּבְעוֹל  "For the barley is in the ear and the flax is in the stalk" (Exodos 9:31).  The intention (of the above passage) is that of the state of maturity of the wheat, when it is still green and fresh but almost ripe. The state of the wheat has become the name of the period (spring) due to the importance of agriculture in general and of wheat in particular. Due to the importance of the agricultural life cycle in Judaism and also the importance of the timing of the festival of Passover- in the spring month, there is a leap year when there are not enough days for the wheat to ripen.

Today the word "אָבִיב" "spring" is a word that indicates youth, regeneration and also the blossoming of ideas and different ideologies like "the Arab Spring". The name of the city "Tel Aviv" also falls within this (idea) but it is more interesting to note that the name of the city comes from the hebraisation of the name of Hertzl's book Altneuland which means "an old and new land" or: ""תֵּל and archeological site that has risen like a hill because of layers of settlements which were built one on top of another of the time, and "אָבִיב" like we said, renewal and blossoming, Tel Aviv symbolizes the new blossoming of the land of Israel.

And how do we know that Spring has come?

There is a lovely children's song that talks about the signs of spring in Israel:

How do you know that Spring has come? Datia Ben Dor

How do you know that spring has come?

Look around around

And if you see that there is no more mud on the paths

And if you see that the coats have disappeare

And if there are poppies and chrysanthemums

Decorating the land in honour of the festival

You know that Spring has come.

How do you know that Spring has come?

Look around around

And if you see many diligent hands

Carrying baskets heavy with wine and Matzot

And if you sing "Simcha Raba-"

"Aviv Higiya Pesach Ba"

You know that Spring has come.

Putting on a mask

For English scroll down

תַּחְפּוֹשׂוֹת בְּפוּרִים

שָׁבוּעַ טוֹב וְחוֹדֶשׁ אֲדָר שָׂמֵחַ לְכוּלָּם!

לִכְבוֹד חַג הַפּוּרִים הַקָּרֵב וּבָא רָצִיתִי לְשַׂחֵק קְצָת עִם הַשּׁוֹרֶשׁ ח.פ.ש, הַשּׁוֹרֶשׁ שֶׁל מִילִּים כְּמוֹ "תַּחְפּוֹשֶׂת", אֲבָל גַּם שֶׁל מִילִּים כְּמוֹ "לְחַפֵּשׂ"וּבְכֵן- מָה הֶקְשֵׁר בֵּין הַמִּילִּים הָאֵלֶּה? וּבִכְלָל, מֵאֵיפֹה הִגִּיעַ אֵלֵינוּ הַמִּנְהָג לְהִתְחַפֵּשׂ בְּפוּרִים?

מְגִילַּת אֶסְתֵּר נִכְלְלָה כְּחֵלֶק מִן הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים לְיַהֲדוּת וּכְחֵלֶק מִן הַקּוֹדֵקְס הַמִּקְרָא (22 סְפָרִים בִּלְבַד מִתּוֹךְ רַבִּים כְּגוֹן מִשְׁלֵי בֵּן סִירָה, סִפְרֵי הַמַּכַּבִּים, סֵפֶר הַיּוֹבְלִים וְעוֹד) עַל אַף שֶׁזֶּהוּ הַסֵּפֶר הַיְחִידִי הַנִּרְאֶה כְּהִיסְטוֹרִי בִּלְבַד וּשְׁמוֹ שֶׁל הָקָּבָּ"ה אֵינוֹ מוּזְכָּר בּוֹ אֲפִילּוּ פַּעַם אַחַת! בְּחִירָה מְעַנְיֶינֶת בְּיוֹתֵר, לְטַעְמִי גַּם שָׂמָה שֶׁל הַמְּגִילָּה "אֶסְתֵּר"- נִשְׁמַע כְּמוֹ "הֶסְתֵּר" מְרַמֵּז עַל "הֵיעָדֵר הַשְׁגָּחָה אֱלוֹהִית", אַף כִּי צֵרוּפֵי הַמִּקְרִים בִּמְגִילָּה אֵינָם מַשְׁאִירִים מָקוֹם לְסָפֵק בַּאֲשֶׁר לָאֶצְבַּע הַמְכַוֶּונֶת אֶת מַהֲלַךְ הָאֵירוּעִים. זוֹהִי הַסִּיבָּה הָרִאשׁוֹנָה לְמִנְהָג הַתַּחְפּוֹשֶׂת בְּפוּרִים, אוֹ, אִם תִּרְצוּ, לְכִיסּוּי הַפָּנִים בְּמַסֵּכָה (אַגַּב, הַמִּילָּה mask בְּאַנְגְּלִית הִגִּיעָה מִלָּטִינִית שֶׁלָּקְחָה אֶת הַמִּילָּה מ... עִבְרִית!), דָּבָר הַמְבָטֵא אֶת הֶסְתֵּר הַפָּנִים (שֶׁל הָקָּבָּ"ה) וְאֶת הֱיוֹתוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַמָּסָךְ.

Children dressing up for Purim 1933

רַעְיוֹן הַתַּחְפּוֹשֶׂת מַגִּיעַ גַּם מִתּוֹךְ עִיקָּרוֹן ה"וְנַהֲפוֹךְ הוּא"- הִיפּוּךְ הַגּוֹרָלוֹת שֶׁהָיָה בַּמְּגִילָּה. בְּנוֹסָף עַל כָּךְ, יֶשְׁנָהּ הַהַנְחָיָה מִבֵּית הוֹרָאַתָם שֶׁל חֲזַ"ל הָאוֹמֶרֶת כִּי "חייב איניש לבסומי בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז). אָדָם צָרִיךְ לִשְׁתוֹת לְשׁוכְרָה עַד אֲשֶׁר לֹא יַבְדִּיל בֵּין הָמָן וּבֵין מָרְדְּכַי- עָוֶול וְצֶדֶק, שָׁחוֹר וְלָבָן. טִישְׁטוּשׁ הַגְּבוּלוֹת הַבְּרוּרִים לָנוּ כָּל כָּךְ מֵעֶצֶם הַחַיִּים הַיְּהוּדִיים מְאַלֵּץ אוֹתָנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת שֶׁלָּנוּ, וְאוּלַי אַף אֶת הָאִישִׁיּוּת הָאֲמִיתִּית הַמּוּדְחֶקֶת וְהַמִּסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרִי מְחִיצּוֹת וּמַסְכִּים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ וּמַרְגִּישָׁה בִּיטָּחוֹן לָצֵאת לְאוֹר רַק כַּאֲשֶׁר פָּנֵינוּ מוּסְתָרוֹת מֵאֲחוֹרִי מָסָךְ.

בֵּין הָעֵדוּיּוֹת הַהִיסְטוֹרִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַל מִנְהָג הַתַּחְפּוֹשׂוֹת בְּפוּרִים (בְּאֵירוֹפָּה הֵחֵל מִן הַמֵּאָה ה16!) אָנוּ שׁוֹמְעִים גַּם עַל מִנְהָגִים נָכְרִיים לְהִתְחַפֵּשׂ בִּתְקוּפָה זוֹ שֶׁבָּהּ מַתְחִיל הָאָבִיב. וְכָאן, כְּמוֹ תָּמִיד, בָּאָה שְׁאֵלַת הַבֵּיצָה וְהַתַּרְנְגוֹלֶת- הַאִם הַסִּיבּוֹת לְתַחְפּוֹשֶׂת נוֹבְעוֹת מִתּוֹךְ הַיַּהֲדוּת אוֹ שֶׁמָּא הַיְּהוּדִים רָאוּ מִנְהָג נֶחְמָד וְהֶחְלִיטוּ לְאַמֵּץ אוֹתוֹ, תּוֹךְ שִׁימּוּשׁ בְּמֵתוֹדוֹלוֹגְיָה יְהוּדִית (כְּמוֹ בְּתוֹפָעַת הָהִיבְרִיש)?

פּוּרִים שָׂמֵחַ,

אָוסְנַת.

Dressing up on Purim

Shavua Tov and Happy Adar to all of you!

Purim in Jerusalem

In honor of the upcoming festival of Purim I wanted to play around a little with the root ח.פ.ש, the root of words such as "תַּחְפּוֹשֶׂת" (costume) but also of words such as "לְחַפֵּשׂ" (to seek). So, what's the connection between these words? And anyway where did the tradition to dress up in costume on Purim arise from?

The Megila (scroll) of Esther was included as a part of the Jewish holy books and as part of the Septuagint (which includes only 22 books out of many such as the wisdom of Ben Sira, Maccabees, the book of Jubilees and more) despite it being the single book that looks like a historical book alone and the name of G-d is not mentioned even once! – according to my reasoning this is the most interesting decision (when deciding what to include) . Additionally the name of the Megila- "Esther" sounds very much like "Hester" which is an indication of (the acronym for) "Lack of divine providence"; Although the coincidences in this Megila leave no room for doubt as to the finger which directed the course of events. This is the first reason for the tradition of dressing up on Purim, or if you wish, to cover your face with a mask (incidentally the word mask in English comes from Latin which to the word from…. Hebrew!) which expresses the concealment (of G-d) and being behind a screen.

The idea of dressing up appears also within the principle of "V'nahafoch hu"- the reversal of the destiny described in the Megila. In addition to this, there is the recommendation from the teachings of the sages which say that:

 (חייב איניש לבסומי בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז"

One needs to drink to a state of drunkenness until he cannot distinguish between Haman and Mordechi, justice and injustice, black and white. Blurring the clear boundaries that for us are so crucial in the Jewish lifstyle forces us to find our own truth and even our real personality repressed and hidden behind barriers and masks throughout the year which only feels confident to come to light when its face is hidden behind a screen.

The Adloyada parade in Holon -details in newsletter

Amongst the historical evidence that we have for the custom of dressing up on Purim (in Europe beginning from the 16^th century) we hear also about the foreign customs to dress up during this period which brings the beginning of Spring. And here, like always, comes the chicken and the egg question- Does the reason to dress up derive from Judaism or from what the Jews viewed as a nice custom to adopt, whilst using the Jewish slant (like the period of Hebreish)?

Happy Purim!

Osnat

For more details of Purim events and learning Hebrew see our website www.ulpanaviv.com and click on Newsletter.