יוֹם הַמִּשְׁפָּחָה

!For English scroll all the way down!

יוֹם הַמִּשְׁפָּחָה

לִכְבוֹד יוֹם הַמִּשְׁפָּחָה חָשַׁבְתִּי לְדַבֵּר עַל מָכְבֶּסָת הַמִּילִּים וְהִתְפַּתְּחוּת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.

הַתּוֹפָעָה אֵינֶנָּהּ מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ, אֶלָּא מוּכֶּרֶת כְּבָר מִתְּקוּפַת הַתַּנַ"ךְ. מִי שֶׁקּוֹרֵא בַּתַּנַ"ךְ נוֹסַח הַמְסוֹרָה יָכוֹל לִרְאוֹת כִּי לְעִיתִּים, לְצַד הַטֶּקְסְט, מוֹפִיעָה מִילָּה נוֹסֶפֶת הַמַּחֲלִיפָה אֶת הַמִּילָּה הַנִּמְצֶאת בַּטֶּקְסְט בְּאוֹתָהּ הַשּׁוּרָה, לְמָשָׁל בִּשְׁמוּאֵל א' פֶּרֶק ו'. הַשִּׁינּוּי נַעֲשָׂה עַל מְנַת  שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בְּשָׂפָה מְלוּכְלֶכֶת מִפְּאַת כְּבוֹד הַצִּיבּוּר וּכְבוֹד הַמִּקְרָא. גַּם כַּיּוֹם, אָנוּ נוֹהֲגִים לְכַבֵּס מִילִּים עַל מְנַת שֶׁיַּתְאִימוּ לְרוּחַ הַתְּקוּפָה- מִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית, חֶבְרָתִית אוֹ תַּרְבּוּתִית. הַיּוֹם, לְמָשָׁל, כְּבָר לֹא נָהוּג לְכַּנוֹת אָדָם אוֹ קְבוּצָה עַל פִּי צֶבַע הָעוֹר אוֹ עַל פִּי הַמּוֹצָא  אוֹ עַל פִּי יְכוֹלוֹתָיו אוֹ אִי יְכוֹלוֹתָיו (בְּיִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ קְצָת מְפַגְּרִים מֵאָחוֹר בְּעִנְיָין זֶה כְּמוֹ בִּשְׁאָר עִנְיְינֵי הַנִּימוּס...). כָּךְ הָפְכוּ כָּל מִילּוֹת הַתֵּיאוּר לַאֲנָשִׁים בְּעָלֵי מוּגְבָּלוּיוֹת שׁוֹנוֹת לְ"בַעֲלִי צְרָכִים מְיוּחָדִים"- בִּיטּוּי אֲשֶׁר אֵינוֹ מַדְגִּישׁ אֶת הַמּוּגְבָּלוֹת שֶׁל הָאָדָם אֶלָּא אֶת הַצַּד שֶׁבּוֹ הוּא "מְיוּחָד" יוֹתֵר וּמַעֲבִיר מַשְׁמָעוּת חִיּוּבִית יוֹתֵר. הַסְּפָרִים הָפְכוּ ל"מְעַצְבֵי שֵׂיעַר", הַמַּזְכִּירוֹת ל"מְנַהֲלוֹת אָדְמִינִיסְטְרָטִיבִיוֹת" וְכַדּוֹ'.

לְצַעֲרִי, כְּמוֹ כָּל תּוֹפָעָה, בְּנוֹסָף עַל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אוֹתָם הִיא מְחוֹלֶלֶת הִיא גַּם סוֹחֶפֶת אִיתָּהּ וְלוֹקַחַת אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁהָיוּ לָנוּ לִפְנֵי פְּרוֹץ אוֹפְנָת הַשִׁדְרוּגִים- כְּמוֹ יוֹם הַאֶם, שֶׁנֶּעֱלַם וְחָלַף לוֹ עִם הַזְּמַן וּפִינָּה אֶת מְקוֹמוֹ לְיוֹם חָדָשׁ- "יוֹם הַמִּשְׁפָּחָה". כִּבְיכוֹל- זֶהוּ שִׁינּוּי מְבוֹרָךְ הַמֵּכִיל בְּתוֹךְ יוֹם זֶה אֶת כָּל סוּגֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת- בַּעֲלוֹת הַמּוֹדֶל הַזּוּגִי הַדּוּ מִינִי, הַמִּשְׁפָּחוֹת  הַחַד הוֹרִיוֹת, הַחַד מִינִיוֹת וְכָל מִשְׁפָּחָה אָלְטֶרְנָטִיבִית שֶׁהִיא וּמַדְגִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁר הַמִּשְׁפַּחְתִּי וְלֹא רַק אֶת עָמַלָה שֶׁל הַאֶם. וּבֶאֱמֶת שֶׁאֲנִי מְבִינָה וְרוֹאָה אֶת הַצּוֹרֶךְ שֶׁבַּ"חַג הֶחָדָשׁ", אֲבָל לִפְעָמִים, רַק לִפְעָמִים, נִרְאֶה לִי שֶׁ"מֵּרוֹב עֵצִים לֹא רוֹאִים אֶת הַיַּעַר", וּמֵרוֹב קִשְׁרֵי מִשְׁפָּחָה שׁוּב לֹא רוֹאִים אֶת הַאֶם.

 Family Day

In honor of the day of the family (which fell at the end of last week) I thought that I would speak about 'cleaning' words and opening up the Hebrew language.

This phenomenon is not something new, rather we already recognize it from the time of the bible. Anyone who reads the bible with the Masoretic text (the authoritative Hebrew text of the bible), can see that sometimes, to the side of the text, appears an additional word which replaces the word which is found on the same line of the text, for example in Samuel 1:6. The change is made in order to refrain from saying dirty language in honor of the community and the bible. Also today we act to clean up our language in order to befit the general feeling of the period from a political, social or cultural standpoint. Today, for example, we don't designate a person or group based on the color of their skin, their ethnicity, their abilities or disabilities (in Israel though we are somewhat lagging behind in this matter just like in other matters of etiquette…). And so they have changed all the descriptive words for people with different disabilities to 'people with special needs' a phrase which does not emphasize the disabilities of the person rather the side that he is more 'special' and this makes the meaning more positive. Hairdressers have changed to become "hair designers", secretaries to "administration managers" e.t.c

Unfortunately, as with all phenomenon, in addition to the good things that they generate, they take over and capture the good things that existed before the penetration of the 'upgraded' fashion- like Mother's day which has disappeared and as time has passed, has given way to a new day of the month "Family day". Allegedly this is a welcome change which encompasses in one day all the types of family- two sex couples, single parent families, single sex and all alternative families and it emphasizes the family ties and not just the work of the mother. And in truth I do understand and see the need for the "new festival" but sometimes, just sometimes, it seems to me that "You can't see the forest from all the trees" and from all the family connections, again, you don't see the mother.

Purim is on it's way

For English scroll down!

שָׁלוֹם לְכוּלָּם,

חוֹדֶשׁ אֲדָר מִתְקָרֵב וְאִיתּוֹ הָאָבִיב (וְהַאֲלֶרְגִיוֹת...), הַשִּׂמְחָה וְהַתַּחְפּוֹשׂוֹת שֶׁמְּמַלְּאוֹת אֶת הַחֲנוּיוֹת. אַווִירָת הַחַג כְּבָר שׁוֹטֶפֶת אֶת הָרְחוֹבוֹת וְיַחַד אִיתָּהּ אַווִירָת הַ"נַּהֲפוֹךְ הוּא". סִיפּוּר מְגִילַּת אֶסְתֵּר הוּא דּוּגְמָה מְצוּיֶּינֶת לְכָךְ שֶׁהַגַּלְגַּל יָכוֹל לְהִתְהַפֵּך וְהַמַּצָּב יִשְׁתַּנֶּה "אֲפִילּוּ חֶרֶב מוּנַּחַת עַל צַוָּוארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים". וּבֶאֱמֶת, הַמַּצָּב שֶׁל יְהוּדֵי מַמְלֶכֶת אֲחַשְׁוֶורוֹש לֹא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת גָּרוּעַ יוֹתֵר, אֲבָל בְּכָל זֹאת הַגַּלְגַּל הִתְהַפֵּך, וּבְלָשׁוֹן הַמְּגִילָּה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא". רַעְיוֹן הַהִיפּוּךְ נָתַן לִיהוּדִים סִיבָּה לִקְצָת שִׂמְחָה וְהוּמוֹר בְּחַיֵּיהֶם הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים וּבְעִיקָּר נָתַן לִי סִיבָּה לִכְתּוֹב עַל הַשִּׁימּוּשִׁים הַשּׁוֹנִים לְשׁוֹרֶשׁ ה.פ.כ.

הָפוּךְ- שֵׁם תּוֹאַר. זֶה בְּעֶצֶם אוֹמֵר כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כַּדֶּרֶךְ בָּהּ הוּא אָמוּר לִהְיוֹת:

הַחֶדֶר הָפוּךְ- יֵשׁ בָּלָאגַן.

הַחוּלְצָה הֲפוּכָה- חֶלְקָהּ הַפְּנִימִי נִמְצָא בַּחוּץ.

הַכְּתָב הָפוּךְ- כְּתָב רְאִי.

בֵּן גּוּרְיוֹן עוֹמֵד הָפוּךְ- הָרֹאשׁ לְמַטָּה וְהָרַגְלַיִים לְמַעֲלָה. 

קָפֶה הָפוּךְ הוּא בְּעֶצֶם תֵּיאוּר שֶׁל דֶּרֶךְ הַגָּשַׁת הַקָּפֶה- הֶחָלָב לְמַטָּה וְהָאֶסְפְּרֵסוֹ לְמַעֲלָה: וְכַמּוּבָן, הַכְוָונָה הִיא לְקָפֶה לָאטֶה.

אָומְנָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל מַשְׁמָעוּת הַשּׁוֹרֶשׁ הִיא הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֵירוּעִים שֶׁלֹּא לְפִי הַצָּפוּי אוֹ מַשֶּׁהוּ מְנוּגָּד לְדֶרֶךְ הָרְגִילָה, אַךְ לִפְעָמִים לְשׁוֹרָשִׁים יֶשְׁנוֹ קֶשֶׁר שֶׁל נִיגּוּד (אוֹ הִיפּוּךְ, אִם תִּרְצוּ), כְּמוֹ לְמָשָׁל בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ:

"הַיֶּלֶד גָּדַל וְהָפַךְ לְגֶבֶר"- זֶהוּ דָּבָר נוֹרְמָאלִי לַחֲלוּטִין, הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֵירוּעִים טִבְעִית וּצְפוּיָה. אוֹתוֹ הַדָּבָר לְגַבֵּי הַזַּחַל שֶׁהוֹפֵךְ לְגוֹלֶם וְאָז לְפַרְפַּר.

אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים שֶׁהַשּׁוֹרֶשׁ מֵקֵל עַל הַהֲבָנָה שֶׁל הַמִּילִּים בְּעִבְרִית כִּי בְּעֶזְרָתוֹ אֶפְשָׁר לְזַהוֹת מִילִּים הַקְּשׁוּרוֹת בֵּינֵיהֶן, אַךְ לְצַעֲרֵנוּ זֶה גַּם יָכוֹל לְהַקְשׁוֹת לִפְעָמִים כַּאֲשֶׁר סוּג הַקֶּשֶׁר שׁוֹנֶה וּמְשַׁנֶּה אֶת הַמַּשְׁמָעוּת. וְעַל זֶה אוֹמְרִים בְּיִשְׂרָאֵל "הָפוּךְ עַל הָפוּךְ"- בְּמִקְרֶה וְאָדָם מַצִּיעַ לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיּוֹת כַּאֲשֶׁר הוּא מְנַסֶּה לְנַתֵּב אוֹתְךָ לְאֶפְשָׁרוּת מְסוּיֶּימֶת- הוּא יַצִּיג אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הֶעְדִּיפָה עָלָיו כַּעֲדִיפָה לְךָ. אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת מַמָּשׁ יִשְׂרְאֵלִי וּלְנַסּוֹת לְהִתְחַכֵּם- אַתָּה תִּבְחַר דַּוְוקָא בַּאוֹפְּצְיָה הַפָּחוֹת טוֹבָה, כִּי הִיא בֶּאֱמֶת הַטּוֹבָה יוֹתֵר. זֶה הָפוּךְ עַל הָפוּךְ. מְבַלְבֵּל? בְּרוּכִים הַבָּאִים לְיִשְׂרָאֵל! 

The month of Adar is approaching and with it the Spring (and allergies), the happiness and the costumes that fill up all the stores. The atmosphere of the festival is already flowing through the street and with it, the atmosphere of  "נַהֲפוֹךְ הוּא" the idea of turning things upside down. The story of Megilat Esther is an excellent example of this in that the wheel can rotate the situation can change "Even a sword placed on the neck of a man does not prevent itself from mercy". And in truth, the situation of the Jews in the kingdom of Achashverosh couldn't really have got any worse but despite all this, the wheel flipped and in the words of the Megila: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא" . The idea of turning things on their heads has given Jews a reason to be happy and have a sense of humor in what is (often) a hard and bitter life and in essence has given me a reason to write on the different uses of the root ה.פ.כ.

הָפוּךְ – This is the adjective meaning inverted/ upside down. It essentially is speaking about 

everything that isn't the way that is meant to be:

הַחֶדֶר הָפוּךְ- The room is upside down, literally meaning there is a mess.

הַחוּלְצָה הֲפוּכָה- The shirt is inside out.

הַכְּתָב הָפוּךְ- mirror image (writing).

בֵּן גּוּרְיוֹן עוֹמֵד הָפוּךְ- Ben Gurion stance inverted- Head down, feet up.

קָפֶה הָפוּךְ-  'Upside down coffee' is actually a description of the way the coffee is served- milk at the bottom and espresso on top: Essentially it is a café latte!

Although usually the meaning of this root is a turn of events that are not expected or contrary to normal, sometimes with roots relating to conflict, their meanings change (or they reverse, if you will) such as in our case:

"הַיֶּלֶד גָּדַל וְהָפַךְ לְגֶבֶר" "The boy grew to become a man"- This is perfectly normal a natural series of events which is expected. The same thing goes for the larva which becomes ((הוֹפֵךְ a chrysalis and then a butterfly.

We say that the root promotes an understanding of Hebrew words because it helps in the ability to identify words which have a connection between them but unfortunately it can also make it harder, sometimes, when the type of connection is different and changes the meaning. And about this, in Hebrew we say: " הָפוּךְ עַל הָפוּךְ" (opposite of the opposite)- in essence is where someone presents you with two options whilst trying to send you towards a certain option, they will present the preferred option as if it is better for you. If you want to be very Israeli and try to be clever- you will choose specifically the least good option because it is really the best. This is הָפוּךְ עַל הָפוּךְ. Confusing? Welcome to Israel!!

ט"ו בשבט

!!Scroll down for the English!!

שָׁלוֹם לְכוּלָּם,

בְּיוֹם רְבִיעִי הַבָּא, נַחְגּוֹג אֶת ט"וּ בִּשְׁבָט, חַג הַמּוּקְדָּשׁ לַטֶבַע, לָעֵצִים וְלַפֵּירוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

יִשְׂרָאֵל תָּמִיד הָיְיתָה בַּחֲזִית פִּיתּוּחַ הַהַמְצָאוֹת הַנּוֹגְעוֹת לִשְׁמִירָה עַל הַסְּבִיבָה. יֶשְׁנָן מִגְוָון דּוּגְמָאוֹת לְכָךְ, בֵּינֵיהֶן  הַשִּׁימּוּשׁ בַּמִּדְבָּר לְמַטָּרוֹת חַקְלָאוּת, אוֹ הַמְצָאַת הַטָפְטָפוֹת הַחוֹסְכוֹת בְּמַיִם לְהַשְׁקָיָה.

חַג ט"וּ בְּשֵׁבֶט הוּא הִזְדַּמְּנוּת נִפְלָאָה לְהִיזָּכֵר כִּי אַחַד הַתַּפְקִידִים שֶׁלָּנוּ עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ הִינּוֹ לִשְׁמוֹר עַל הַסְּבִיבָה, לְהָגֵן עָלֶיהָ וְלִדְאוֹג לָהּ. גַּם "הָאֶזְרָח הַקָּטָן" יָכוֹל לִדְאוֹג לַסְּבִיבָה  בִּדְרָכִים פְּשׁוּטוֹת לְמַדַּי, כְּגוֹן מִחְזוּר נְיָיר וּפְלַסְטִיק, שִׁימּוּשׁ ב"חַסְכָמִים" וּנְסִיעָה בְּתַחְבּוּרָה צִיבּוּרִית (בִּמְקוֹם בְּרֶכֶב).

אֶחָד מֵהַסְּמָלִים שֶׁל חַג הַטּ"וּ בִּשְׁבָט הוּא הַשְּׁקֵדִיָּיה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָעֵץ הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹרֵחַ מִבֵּין עֲצֵי הַפְּרִי. מְעַנְיֵין לִרְאוֹת כִּי בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית, שֵׁם הַפְּעוּלָּה "לִשְׁקוֹד" וְ"שְּׁקֵדִיָּיה" מֵאוֹתוֹ הַשּׁוֹרֶשׁ (ש.ק.ד), הַמְבַטֵא חֲרִיצוּת וְלַמְדָנוּת. אַף בַּתַּנַ"ךְ, עֵץ הַשָּׁקֵד הִינּוֹ סֵמֶל לְאֵירוּעִים שֶׁאֲמוּרִים לְהִתְמַמֵּשׁ בִּמְהֵרָה. כָּךְ לְדוּגְמָא בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ:  "מָה אַתָּה רוֹאֶה יִרְמְיָהוּ ... מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה. וְיֹאמַר ה' אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שׁוֹקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשׂוֹתוֹ" (ירמיהו א, יא-יב).

Hello all!

On this coming Wednesday we will be celebrating Tu B'Shvat (the 15^th of the month of Shvat), the festival dedicated to nature, to trees and to the fruits of Israel.

Israel has always been at the forefront of new inventions relating to preservation of the environment. There are various examples including using the desert for agricultural purposes and the invention of water saving drip irrigation.

The festival of Tu B'Shvat is a wonderful chance for us to remember that one of our roles on planet earth is to protect the environment, to defend her and to look after her. Also the "ordinary citizen" can worry about the environment and to protect her in the simplest ways, such as recycling paper and plastic, usage of water saving devices and travelling by public transport (instead of by car).

One of the symbols of the festival of Tu B'Shvat is the almond tree because it is the first tree that blossoms amongst the fruit trees. It is interesting to see that in the Hebrew language, the verb "to be diligent/ persevere" (לִשְׁקוֹד) and "almond tree" (שְׁקֵדִיָּיה) are from the same route (ש.ק.ד), which reflects diligence and learning. Even in the bible, the almond tree was a sign of events that were to materialize fast. Take the example in the prophecies of Jeremiah: "What do you see Jeremiah…I see a rod of an almond tree. And G-d said to me, you have seen well because I am diligent over my word to perform it" (Jeremiah 1: 11-12).